רקע תיאורטי סקירת ספרות וביבליוגרפיה















כתבה: מלמד אורלי מורה ומדריכת תקשורת
ספר הלימוד תקשורת וחברה של יריב בן אליעזר חוקר תקשורת המונים דפנה למיש -
חוקרת תקשורת ישראלית אמריקאית בתחום ילדים ונוער .
מגמת תקשורת "עושים תקשורת"
2014
תקציר המאמר
מאמר זה מתאר את חמשת התיאוריות העוסקות באלימות,
מסביר את הסיבות לאלימות בטלוויזיה,
ועוסק בהשפעות התכניות הטלוויזיה על אלימות בחברה האמריקאית ובניתוח האלימות
בתכני הטלוויזיה האמריקאית.
תאוריית התירבות (cultivation) פותחה על-ידי ג'ורג' גרבנר בשנות  ה- 70,
שרבים ממחקריו עסקו בהשפעות תכניות הטלוויזיה על אלימות בחברה האמריקאית
ובניתוח האלימות בתכני הטלוויזיה האמריקאית.  כמו גישה המזרק (מחט תת עורית),
גם גישה זו מייחסת השפעה חזקה לתקשורת.
אך להבדיל מגישת המזרק המייחסת למדיה השפעות חזקות ,
מידיות וקצרות טווח,  גישת התירבות מייחסת למדיה השפעות חזקות וארוכות טווח על ערכים,
אמונות ועל תפיסות עולם. בתחומי חיים רבים, כמו בנושא האלימות,
המדיה היא מקור המידע  שלנו על המציאות.
היא מעצבת את תפיסת המציאות של הצופים באמצעות מערכת סימבולית.
גישת התירבות מתעלמת מגורמים נוספים המתווכים בין המדיה לבין הפרט והחברה
מאמר זה קשור לדילמה בכך מתאר חמש התיאוריות העוסקות באלימות בתקשורת
הוא גם מסביר את הקשר ואת ההשפעה של אמצעי התקשורת על הצופים
ואת התנהגותם בעקבות השפעה זו .
ניתן לראות זאת בעזרת התיאוריות הכתובות במאמר .
המתארות כיצד הטלוויזיה משפיעה על הצופה לדוגמא:
ע"פ תיאורית החיזוקים בטלוויזיה
ניתן לראות התנהגות אלימה
ואנשים מסביב המחזקים אותה ,
מה שגורם לצופה לחשוב כי התנהגות זו היא ההתנהגות הנכונה
ולחקות אותה במציאות כרצון לקבל חיזוקים גם כן.

התיאוריות הכתובות במאמר הן:
  1. זיכוך  (קתרזיס): הטקסט הטלוויזיוני בנוי כך שהצופה בו חווה הן עליה במתח, עד לשיא, ולאחר מכן פורקן של המתח בשלב ההתרה של העלילה.
  2. כלומר מבנה העלילה קובע אם הצופה יחווה פורקן ושחרור. הצפייה באלימות בטלוויזיה היא תחליף להשתתפות בפעילות אלימה במציאות.
  3. גירוי: הטקסט הטלוויזיוני האלים מגרה ומעורר את יצר האלימות של הצופה והצופה מפרק את יצריו לאחר הצפייה באמצעות פעילות אלימה. אם הוא היה נסער מתוסכל וכועס לפני הצפייה, עוררותו והצורך בפורקן אלים יהיו גדולים יותר בעקבות צפיה באלימות בטלוויזיה.
  4. למידה וחיקוי: הצופה לומד מהצפייה בטלוויזיה להגיב באופן אלים, הוא מחקה רעיונות להתנהגות אלימה בהם צפה, בטווח המיידי והארוך הוא מאמץ דפוסים קבועים של התנהגות אלימה.
  5. חיזוקים: נטיות מוקדמות של האישיות לאלימות, מחוזקות על-ידי הטלוויזיה
  6. תירבות: תכני המדיה מעצבים את  השקפות העולם, האמונות והערכים של הצופה ואת תפיסת המציאות שלו










כתב: אלברט בנדורה
הוא פסיכולוג וחוקר מרכזי בתחום הפסיכולוגיה החברתית.
מהוגי תאוריית הלמידה החברתית-קוגניטיבית ומושג המסוגלות העצמי
בשנת 1961.
תקציר של המאמר:
ניסוי בנדורה
שבחלקו הראשון של הניסוי, חילק בנדורה קבוצת ילדים לשתי קבוצות,
לשתיהן נתן לצפות באדם בוגר (במציאות, בטלוויזיה, כדמות מצוירת בסרטון, גבר או אישה) העושה שתי פעילויות שונות בחפצים דומים. קבוצת ילדים אחת צפתה באדם בוגר המכה בובת נחום תקום ומקלל אותה, וקבוצת ילדים שנייה צפתה באדם בוגר המסדר צעצועים בשלווה.

בשלב שני בנדורה איחד את שתי קבוצות הילדים והכניס אותם לחדר מלא בצעצועים ובובות. אחר כך החוקרות החלו בשיטות שונות להרגיז את הילדים עוד ועוד ורשמו את תגובותיהם.

תוצאות
רמת התוקפנות של הילדים שהשתייכו לקבוצה שצפתה באדם הבוגר שהפגין אלימות הייתה גבוהה יותר באופן משמעותי מקבוצת הילדים האחרת.
חלקם אף שבו על מעשיו של אותו אדם, הכו בבובות והשמיעו צעקות כמוהו.

חלק שני
בנדורה חילק כיתה לארבע קבוצות, שלוש קבוצות צפו בסרטון של אדם המכה בובה וקבוצה אחת (קבוצת הביקורת) לא צפתה בסרט. הקבוצות היו:

קבוצה א', שצפתה בסרט, כאשר האדם מקבל חיזוק חיובי.
קבוצה ב', שצפתה בסרט, כאשר האדם מקבל עונש.
קבוצה ג', שצפתה בסרט, כאשר האדם לא מקבל תגובה.
קבוצה ד', שלא צפתה בסרט כלל (קבוצת הביקורת).
לאחר שסיימו, הוכנסה כל הכיתה (כל ארבע הקבוצות),
לתוך חדר שבו הייתה הבובה שהופיעה בסרט,
בנדורה ביקש מהם לעשות את מה שראו בסרט.

תוצאות
כל הכיתה, 4 הקבוצות, הכו את הבובה, אך ברמות שונות:

קבוצה א', שצפתה בחיזוק, הייתה הכי אלימה.
קבוצה ג', שצפתה בסרט ללא כל תגובה, הייתה פחות אלימה.
קבוצה ד', שלא צפתה בסרט הייתה פחות אלימה.
קבוצה ב', שצפתה בעונש, הייתה הכי פחות אלימה.
מסקנות
מדרך תגובתם של הילדים, אפשר להסיק כי ילדים הנחשפים לאלימות, נהיים אלימים יותר ואדישים יותר לרמת האלימות.


ניסוי בנדורה הוא ניסוי בתחום הפסיכולוגיה שערך הפסיכולוג
אלברט בנדורה עם שתי שותפות נוספות בשנת 1961. הניסוי נועד לאשש את תאוריית הלמידה החברתית,
אולם הוא גם מוכיח בדרך כלשהי את השפעת תכניות הטלוויזיה על האלימות בקרב ילדים. תוצאות הניסוי מאששות את הטיעון כי ישנו קשר סיבתי בין צפייה בטלוויזיה לבין הפגנת אלימות וכי ילדים מחקים התנהגות שהם צופים בה. אם ילדים רואים כי האלימות משתלמת הם דוגלים בה ואם הם רואים כי היא מביאה לידי עונש ותגמול שלילי, אזי הם נרתעים
התאוריה קשורה לדילמה:  התאוריה קשורה לדילמה שלי בכך שבדילמה שלי
גם אני בודקת את הקשר בין אלימות של ילדים לבין האלימות בטלוויזיה. כמו שניתן לראות התאוריה מתארת מצב בו ילדים צופים בהתנהגות אלימה ומחקים אותה בתמונה: ילדים מרביצים לבובה כפי שראו בסרטון- הם מחקים את ההתנהגות שראו.





כתב את המאמר: חיים עמית
חיים עמית, פסיכולוג חינוכי, מטפל משפחתי מוסמך, יועץ ארגוני.
אוגוסט 2007
תקציר של המאמר: ילדים ובני נוער חשופים היום יותר מאי פעם לתכנים אלימים, אמיתיים ודמיוניים, בעיקר בטלוויזיה ובמשחקי מחשב ווידאו. היחשפות כזו מגבירה את הסכנה שילדים ובני נוער יתנהגו באלימות, בילדותם ו/או בבגרותם. שני מנגנונים פסיכולוגיים עיקריים מסבירים מדוע היחשפות לתכנים אלימים מגבירה את ההתנהגות האלימה אצל ילדים. הראשון, דרך החיקוי
וההזדהות; והשני, דרך הקהיית סף הרגישות. המאמר מתמקד במקומם של יועצים חינוכיים בהתמודדות עם תופעה מורכבת זו. במאמר מוצעים לבחינה שני תחומים בהם יועצים חינוכיים יכולים לתרום לצמצום נזקי היחשפות התלמידים לתכנים אלימים באמצעי התקשורת ובמשחקים השונים: התחום הראשון, הדרכה של הורים להתמודדות נכונה עם ילדיהם בבית; התחום השני, הדרכה של מורים להתמודדות נכונה עם תלמידיהם בכיתה. במאמר מוצעים רעיונות מעשיים ראשוניים לדרכי התערבות של יועצים חינוכיים בשני תחומים אלה.
המאמר קשור: המאמר קשור לדילמה שלי בכך שהוא מתאר את הבעיה בהיחשפות ילדים ובני נוער לתכנים אלימים,
כפי שהדילמה שלי מתארת את השפעת האלימות על הצופים, הצופים רואים תכנים אלימים ומחליטים להתנהג כך "בעולם האמיתי"
מה שגורם לפחד וסיכון הסביבה. כפי שכתוב במאמר "היחשפות לתכנים אלימים מגבירה את הסכנה שילדים
ובני נוער יתנהגו באלימות"  
ומכך עולות השאלות האם זה בסדר שיהיו תכנים אלימים?
האם זה בסדר שילדים יצפו בתכנים אלה ? ומה החלק של התקשורת בעניין זה?




מאת: עדה הרצברג
"עושים תקשורת"
יולי 1992


תקציר של המאמר: רבים ניסו להתמודד עם השאלה המסקרנת,
מה ההשפעה שיש לחשיפה לתקשורת על
הציבור או, בניסוח אחר, מה קובע האם החשיפה לתקשורת תגרום לציבור לשנות עמדותיו.
במשך הזמן, הלכו והצטברו תשובות רבות ושונות לשאלות האמורות. כך, נוצר
הצורך למצוא כלי מחקרי שיסייע בניתוחן של התשובות הרבות שהצטברו תוך כדי
חקירתן של השפעות התקשורת. הכלי המבוקש היה אמור לתרום לבידודם של הגורמים
שיימצאו כמשמעותיים להשפעתה של התקשורת על הציבור, או, במילים אחרות כלי
שיבודד את "ההשפעה התקשורתית", מתוך השפעות אפשריות אחרות.


המאמר קשור: המאמר קשור לדילמה שלי בכך שהוא מדבר על השפעת התקשורת על הצופים בעזרת 7 מודלים:
1. מודל נטוש - "קליע הכסף": כאשר ניסו בשנות העשרים לתאר את השפעותיה של התקשורת הציבורית על קהליה,
נעשה המונח "קליע של כסף" למעין "מודל אב" של ההשפעה התקשורתית. לפי מודל
"קדמוני" זה פועלת התקשורת הציבורית, באורח דומה לזה של הקליעים שמשמשים
לצליפה במטרות נעות בדוכני-ירי ב"לונה פארק". המודל טוען כי כשם שהמטרה
נעלמת כאשר הצלף מצליח לפגוע בה, כך קורה גם בנמשל התקשורתי: אם רק יגיע
"תקשורן מוצלח" אל זירת השידור, או אל דפי העיתון, "השמים הם הגבול"
ליכולתו להשפיע ולכוון את הקהל שנחשף למסריו.
2. מודל המגבלות - תוצאות מוגבלות לאמצעים מוגבלים: מודל המגבלות מתבסס על שלושה סוגים עיקריים של ממצאים:
א. נחקרו מקורות ההפרזה בהערכתן של השפעות תקשורתיות, הפרזה המגיעה,
כאמור, כמעט לכדי הערצה עיוורת לכוח השיכנוע שיש לתקשורנים מיומנים.
ב. ממצאי ניתוח דפוסי הצבעה של בוחרים אמריקניים: חוקרים שעסקו בנושא
הדגישו את המימדים הכמותיים המוגבלים של תופעת "הקול הצף": הם מצאו שרוב
הבוחרים מחליטים, ממילא, בעד מי להצביע ללא כל קשר לחשיפתם לתעמולת
הבחירות בתקשורת. התברר, שרק כ- 5% מכלל הבוחרים חשופים להשפעתה של תעמולת.
ג. במימצאים שנותחו על ידי החוקרים הלכה והתבלטה חשיבותם ועוצמתם של
מנגנונים חברתיים חלופיים לתקשורת, בתהליכים של קבלת החלטות אצל הפרט
ובעיצוב דעת הקהל.
3. מודל השימושים והסיפוקים - מודל התכליות: מודל זה דן בתכליות שלשמן מייעדים המשתמשים בתקשורת
את כל אותו שפע של זמן שהם מקדישים לתקשורת ההמונים.
4. מודל האימוץ וההפצה: מודל האימוץ וההפצה התפתח מתוך זיקה
לעבודתם של לזרספלד ומרטון. המודלקבע שניתן להיעזר בהשפעותיה של התקשורת הציבורית
אם מקפידים לשלב אותה במינון נכון,
בתקשורת בינאישית. המודל של אימוץ והפצה ניבנה
תוך כדי "חילוף-חומרים" מתמיד עם המתרחש בניסויים בשדה
5. מודל השיכנוע:* "נאמת ושכנעת, נאמת!": מודל השכנוע מתבסס על 3 גישות :
א. הגישה האריסטוטולית
כבר לפני כ- 2300 שנה קבע אריסטו בספרו על הרטוריקה, כי "אנחנו מעריכים
נאום כאשר מסתבר לנו שמישהו שהאזין לו השתכנע ממנו". כך, מסתבר כי אריסטו
נטה לניסוחים פרוזאים בהרבה מאלה שאפיינו את המשתמשים בביטוי "קליע הכסף"
דלעיל. הוא לא חיפש "מטה קסם" שאחראי, כביכול, להשתכנעותו של הקהל, והתמקד
באיתורם של גורמים לקשב, כמו תכנון מדוקדק ואיכות גבוהה של דיבור. קוראים
בני זמננו משתאים, לפעמים, נוכח הפירוט שבו הוא מגיש ומדגיש, מעין
רשימה-של-דרישות לנואמים, הכוללת: מהיימנות אישית, שימוש בפניות רגשיות
וצורך להבין את ייחודו של קהל השומעים.

ב. הגישה הקרטרייטיאנית
הדיון האריסטוטלי בבעיות השיכנוע נפגע, אמנם, מעט מאוד משיני הזמן ולפיכך
נודעה לו גם בשנות הארבעים, הערכה רבה וזאת בזכות החכמה וכושר הניתוח
המשתקפים בו. עם זאת, התעוררו אז, גם גורמים שדחפו לעיון מחודש בסוגיות
השיכנוע. דחיפה של ממש ניתנה לנושא כאשר הופנתה שימת לב ציבורית מרובה
לתקשורת ולהתפתחותם המהירה של אמצעיה ההמוניים.


ג. הגישה ההובלנדיאנית
הובלנד הדריך באוניברסיטת ייל צוות שהרבה לעסוק בביצוע ניסויים בתקשורת
בתנאי מעבדה. הגישה שפיתח, המכונה "הגישה ההובלנדיאנית", דגלה בבידוד זהיר
של משתני מפתח בתהליך התקשורת, תוך כדי ניסיון לחקור את מגוון השפעותיהם
האפשריות על תוצאות התהליך. לגישה זו קמו חסידים רבים אשר ראו בה
את היתרונות הנודעים לבירור קפדני שיקבע, למשל, מה התוצאות שיש לבחירה
בסוג מסויים של "תקשורן" האמור להעביר מסר נתון לקהל מסויים, וכדומה.
6. מודל התואם: קורט לוין ותלמידיו עסקו בהשפעת התקשורת
באמצעות הפסיכולוגיה ההכרתית,
שמושג "התואם" נימנה עם המרכזיים שבמונחיה.
7. מודל המידע: מודל שהתפתחותו נעוצה בעיקר בתחומי הנדסת החשמל והמתמטיקה. בחברה המודרנית אנחנו מרבים להיתקל במידע שמועבר אלינו
באמצעותם של סימנים מוסכמים. לפיכך, אם צרכני תקשורת בוחרים, למשל, להקדיש 30 דקות מזמנם לקליטת מידע,
הם יצברו יותר מידע אם יקדישו את אותו הזמן כדי לעקוב אחרי "טלטקסט" (בטלוויזיה),
או לקריאת עיתון, מאשר אם יאזינו לרדיו. תיאורית המידע עודדה ניסויים רבים שעסקו ביכולתם של מאזינים וקוראים לקלוט מידע מאמצעי תקשורת שונים.




כותב המאמר:  אופיר בר-זהר
עיתון דה מארקר
המאמר פורסם: 30.05.2011


תקציר של המאמר
סקר שנערך לעבור הרשות השנייה מצא ש78% מבני הנוער
טוענים שתכניות טלוויזיה משפיעות או משפיעות מאוד על התנהגות בני נוער - כך לפי סקר
שנערך עבור הרשות השנייה בקרב 500 בני נוער בגילאי 15-17. 74% מהנסקרים אמרו כי תכניות טלוויזיה
משפיעות על עמדות בני נוער ביחס לחברה.
המאמר קשור לדילמה :מאמר זה מתאים לדילמה שלי בכך שהוא מציג סקר שנערך עבור הרשות השנייה מטרת הסקר להראות עד כמה תכניות טלוויזיה משפיעות על הצופים .
ובדילמה שלי אני רוצה להראות את ההשפעה של האלימות בטלוויזיה על הצופים ולכן המאמר מתאים .




כתב את המאמר: עמית, ח.
מתוך: היעוץ החינוכי, י"ד, 196-209.
2007
תקציר של המאמר
ילדים ובני נוער חשופים היום יותר מאי פעם לתכנים אלימים,
אמיתיים ודמיוניים, בעיקר בטלוויזיה ובמשחקי מחשב ווידאו.
היחשפות כזו מגבירה את הסכנה שילדים
ובני נוער יתנהגו באלימות, בילדותם ו/או בבגרותם.
שני מנגנונים פסיכולוגיים עיקריים מסבירים
מדוע היחשפות לתכנים אלימים
מגבירה את ההתנהגות האלימה אצל ילדים.
הראשון, דרך החיקוי וההזדהות; והשני,
דרך הקהיית סף הרגישות. המאמר מתמקד במקומם של יועצים חינוכיים
בהתמודדות עם תופעה מורכבת זו.
במאמר מוצעים לבחינה שני תחומים בהם יועצים חינוכיים
יכולים לתרום לצמצום נזקי היחשפות התלמידים לתכנים אלימים
באמצעי התקשורת ובמשחקים השונים:
התחום הראשון, הדרכה של הורים להתמודדות נכונה עם ילדיהם בבית;
התחום השני, הדרכה של מורים להתמודדות נכונה עם תלמידיהם בכיתה. במאמר מוצעים רעיונות מעשיים ראשוניים לדרכי התערבות של
יועצים חינוכיים בשני תחומים אלה.
המאמר קשור לדילמה: המאמר עוסק באלימות בטלוויזיה אך נותן אפשרויות להתמודדות נכונה עם הצפייה באלימות באמצעי התקשורת והדילמה שלי עוסקת חופש הביטוי של היצירה אל מול חופש הבחירה ללא אלימות של הצופים





כתב את המאמר? איתי בלומנטל, אלי סניור ואילנה קוריאל
ynet
03.10.17


תקציר של המאמר
המאמר עוסק בטרנד עולמי שבו מתחפשים בני נוער לליצנים ומפחידים עוברי אורח. בשבועות האחרונים נעצרו צעירים בחולון, ראשל"צ, דימונה, רמלה וקריית גת.
המשטרה: "זה פלילי". ברשת מתפרסמת רשימה של המקומות שבהם היכן יתבצעו "ההתקפות". משרד החינוך:
"המורים ישוחחו על כך עם התלמידים"
"ככל הנראה מעשים אלו, הינם בהשראת סרטונים וטרנד בינלאומי שצבר תאוצה ברשתות החברתיות". (משטרת ישראל)


המאמר קשור לדילמה :המאמר הוא דוגמה לדילמה שלי,
הוא מתאר תופעה בה אנשים ראו סרט אימה והחליטו לעשות כפי שראו בסרט,
לצאת ולהפחיד אנשים כתוצאה מצפייה בסרט.
ניתן לראות כי הצופים מושפעים מהצפייה בהתנהגות האלימה
אשר יש בסרט והפכו את מה שראו בסרט למציאות. כתבה זו מחזקת את הדילמה שלי .






כתב את המאמר: נעמה ברקן
mako
06/06/17







תקציר של המאמר
כשרק עלתה לשידור לפני כחודשיים, יצרה סדרת הלהיט של נטפליקס, "13 סיבות", לא מעט מחלוקות בעקבות התכנים הגרפיים שהציגה - אלימים ומיניים כאחד, לצד החשש שהצגת התאבדותה של הדמות הראשית האנה בייקר
(לא, זה לא ספוילר, כך מתחילה התכנית) תגרור דפוסים דומים מצד הצופים הצעירים, או תתן לזה לגיטימציה.
כעת, מסתמן שהחששות היו מוצדקים, לאחר שגבר בן 23 ביצע התאבדות, כשהוא השאיר אחריו הוראות בקבצי אודיו,
בדומה למתרחש בסדרה.
המאמר מתאר את החששות שצפו בעקבות שידורה של "13 סיבות",
סדרת הלהיט של נטפליקס, התממשו השבוע בפרו. צעיר בן 23 שם קץ לחייו בעקבות אהבה נכזבת, והותיר אחריו מכתב התאבדות עם הוראות מפורטות לגבי קבצי אודיו
המיועדים למספר אנשים
המאמר קשור לדילמה: המאמר הוא דוגמה לדילמה שלי, הוא מתאר מקרה בו ילד התאבד בגלל שראה תכנית טלוויזיה שהשפיעה עליו,
הסדרה 13 סיבות מתארת מקרה התאבדות שהמתאבדת השאירה אחריה וידאו
על סיבות התאבדותה. סדרה זו נתנה לגיטימציה לצופים בה להתאבד ולחקות את הרעיון בו
משאירים וידאו לסיבות ההתאבדות.




כתב את המאמר:  מערכת וואלה! חדשות
וואלה
יום ראשון, 25 באוגוסט 2013,


תקציר של המאמר:
בתיאור מקרה שקרה בעיירה סלוטר, לואיזיאנה: אחרי ששיחק במשחק הווידאו הידוע לשמצה,
הילד ירה למוות בסבתו בת ה-90 כשישבה מול הטלוויזיה. המשטרה: זה רצח,
אך הילד צעיר מדי לעמוד לדין
פירוט: ילד בן שמונה מלואיזיאנה ירה למוות בסבתו בזמן שצפתה בטלוויזיה
בסוף השבוע האחרון. לדברי המשטרה,
הילד ירה בקשישה בת ה-90 זמן קצר אחרי שסיים לשחק
ב-Grand Theft Auto IV (GTA),
וידאו פופולרי בו מגלם השחקן עבריין אלים במיוחד.


פסיכולוגים שהתראיינו לרשתות המקומיות בלואיזיאנה קשרו בין המעשה
ובין המשחק האלים.
כריסטופר קאליבה, פסיכולוג ששוחח בתכנית של רשת פוקס, אמר כי
"המשחק מהווה למעשה אימון בירי".
המשחק GTA מדורג בדירוג M, המומלץ לשחקנים מגיל 17 ומעלה.


המאמר קשור לדילמה: המאמר הוא דוגמה לדילמה שלי,
הוא מתאר מקרה בו ילד ירה בראש סבתו הקשישה לאחר שראה זאת במשחק ששיחק
ולכן זה מוכיח כי משחקים אלימים משפיעים מובילים לאלימות.




כתב את המאמר? נעמה כהן פרדימן
ynet
13.04.14
תקציר של המאמר :
במקרה בו בנות בגיל 12 תכננו לדקור את חברתן
הילדות תכננו לרצוח תלמידה מבית ספרן,
להשאיר אותה מדממת בשדה ולהעלים את הגופה
רק בגלל שחשדו כי קיללה את אחותה של אחת מהן.
הן למדו כיצד לטשטש ראיות לפי שיטה שראו בסדרת טלוויזיה פופולרית
השראה מסוכנת: כתב אישום נגד שלוש ילדות בנות 12 ממרכז הארץ,
שתכננו לדקור תלמידה מבית ספרן,
חושף כי הן למדו לכאורה כיצד להסוות את טביעת האצבעות שלהן
מסדרת הנוער "גאליס" בערוץ הילדים.
התכנון התגלה אחרי שהמתלוננת עברה ליד חדר השירותים
ושמעה את תוכניתן של השלוש.
ילדה נוספת לא תועמד לדין מפאת גילה. לנאשמות מיוחסות עבירות של
קשירת קשר לביצוע פשע, גניבה והחזקת סכין


המאמר קשור לדילמה: המאמר הוא דוגמה לדילמה שלי,
הוא מתאר מקרה בו בנות ראו משהו בטלוויזיה והחליטו לעשות זאת במציאות.
בעקבות מה שראו הם תכננו את רצח חברתן רק בגלל שקיללה את אחותה של אחת מהן.
מאמר זה מראה בבירור את ההשפעה של הצופים על התנהגותם
כפי שניתן לראות כי מה שהבנות ראו הן עשו זאת במציאות.




כתב את המאמר: רחלי רוטנר
וואלה
יום חמישי, 05 ביוני 2014,


תקציר של המאמר
בתיאור מקרה בו ילדות לקחו את חברתן אל החורשה ושם דקרו אותה 19 פעמים.
לשוטרים הסבירו כי הן ביקשו להעניק מנחה ל"סלנדר מן" -
דמות אינטרנטית שמככבת בסיפורי אימה-
הסלנדרמן הינו דמות רשת בדיונית,
שהפך בשנים האחרונות לדמות קאלט בקרב חובבי מתח ואימה.
הוא מתואר כאיש רזה וגבוה במיוחד, חסר תווי פנים,
לעיתים בעל גפיים מרובות ולבוש חליפה שחורה.
לפי "האגדה", הסלנדרמן נוהג לעקוב אחרי אנשים, לפגוע בהם או לחטוף אותם,
והקורבנות החביבים עליו הם ילדים. לפי חלק מהסיפורים,
טביעות ידיו של הסלנדרמן
מופיעות בקרבת מעשי אלימות ורצח מזוויעים.
הפופולריות של הדמות גאתה במיוחד לאחר יציאת משחקי מחשב בכיכובו,
סרטוני מעריצים, סיפורי חובבים ואפילו סרטים באורך מלא.
המאמר קשור לדילמה: המאמר הוא דוגמה לדילמה שלי,
הוא מתאר מקרה בו שתי חברות, בנות 12,
שתכננו את רצח חברתן במשך כמה שבועות,
וביום המיועד לקחו אותה איתן אל תוך חורשה
ושם דקרו אותה בכל גופה 19 פעמים והסתלקו.
הקורבן עוד הצליחה לזחול, מדממת, לעבר הכביש הראשי,
שם מצא אותה רוכב אופניים שהזעיק את המשטרה.
כשנחקרו על ידי המשטרה,
סיפרו שתי התוקפות הצעירות כי עשו את מה שעשו
בתור מנחה לדמות של "סלנדר מן".
מה שמתאר לנו חיקוי התנהגות שראו בטלוויזיה




כתב את המאמר: נטע חוטר
MAKO
19/04/14
תקציר של המאמר
המאמר נותן דוגמאות למקרים בהם אנשים הושפעו ממה שראו בטלוויזיה:
"הזדעזעתם מהילדות שתכננו לרצוח בהשראת הסדרה "גאליס"? אתם לא לבד,
אבל מסתבר שיש לא מעט יצירות תרבותיות שהיוו השראה למעשים די נוראיים.
ארזנו לכם את המומלצים שבהם, תשתדלו לא להרוג אף אחד" המאמר מתאר דוגמאות כגון:
דקסטרבשנת 2010 נער בן 17 מאינדיאנה חנק למוות את אחיו בן העשר,
וטען שעשה זאת בהשראת הרוצח הג'ינג'י.
צעקה אחד מהם היה נהג משאית בלגי שנעצר לאחר שדקר את שכנו יותר מ-30 פעם,
בעודו לבוש כמו הרוצח מהסרט, כולל מסיכת הגומי הלבנה. צ'אקי הבובה המבעיתה
מסתבר שהיא היוותה השראה לרצח מחריד במיוחד של נערה בת 16 מליברפול שנחטפה,
עונתה ונרצחה על ידי שישה אנשים, שהקליטו את עצמם אומרים שוב
ושוב את שורת הנושא של הסרט - "רוצה לשחק?", תוך כדי המעשה.


המאמר קשור: המאמר הוא דוגמאות לדילמה שלי ,
הוא מתאר מספר דוגמאות בהן מתוארים סרטים
שבעקבותיהם נגרמו מקרי אלימות ורצח שונים.
אנשים ראו מעשים אלימים בטלווזיה
והחליטו לחקות את המעשה ולהפוך אותו למציאות.
ומכך ניתן לראות את השפעת הטלוויזיה על התנהגותם של הצופים במציאות.


סיכום מקורות מידע


לאחר שאספתי מקורות מידע שונים גם אקדמיים וגם מאמרים,
אני מסיקה מסקנות לגבי הדילמה אותה אני חוקרת ,
את חופש הביטוי של היצירה אל מול חופש הבחירה ללא אלימות של הצופים
מצד אחד תקשורת מצד שני התנהגות אלימה של הצופים
(השפעת הצפייה בטלוויזיה על התנהגות אלימה)
הגעתי למסקנה כי הצפייה בטלוויזיה על התנהגות אלימה
בעיקר של ילדים ובני נוער אכן משפיעה.

ילדים ובני נוער חשופים היום יותר מאי פעם לתכנים אלימים, אמיתיים ודמיוניים,
בעיקר בטלוויזיה ובמשחקי מחשב ווידאו.
סיטואציות כמו רצח, התאבדות, הטרדה, הפרעה לסביבה.. שנשאלות למה?
ועונים עליהן "כי ראינו את זה בטלוויזיה וקיבלנו השראה/ חשבנו שמותר"
הן מקרה שכיח בהווה שלנו.
בשנים האחרונות ניתן לראות המון מקרים בהם אנשים מחקים התנהגויות שראו בטלוויזיה.
מה שמחזק לנו את התאוריה של אלברט בנדורה (תיאורית הלמידה החברתית עוסקת
בתהליך הלמידה של הפרט אשר מתמקדת בלמידה מתוך חיקוי .
התאוריה פותחה על ידי אלברט בנדורה ובוססה על יסודות הגישה ההתנהגותית).
תהליך הלמידה של הפרט מושפע תחילה מסביבתו באופן בלתי נשלט
המכונה תהליך החיברות. [ברמן מ, יריב א.(1992-1996)]
בתהליך זה הפרט רוכש את התנהגותו וערכיו על פי הנורמות בסביבה בה הוא חי
[ביטמן ,א.(1992)].
כאשר הפרט יוצר קשרים חברתיים הדדיים עם הסובבים אותו ומחקה אותם,
הוא רוכש לעצמו ידע ומושגים חדשים . בנדורה האמין כי הסביבה מעצבת את התנהגות הפרט,
אך בנוסף גם קיימת פעילות גומלין בין הפרט לסביבתו,
כלומר לא רק הסביבה משפיעה על התנהגותו,
אלא הפרט גם משפיע על סביבתו . שהוכיח כי ישנו קשר סיבתי בין צפייה בטלוויזיה
לבין הפגנת אלימות וכי ילדים מחקים התנהגות שהם צופים בה).

ניתן לראות כי בחלק התאורטי שלי הצגתי מספר דוגמאות של כתבות בהן
אנשים חיקו התנהגויות שראו בטלוויזיה. החיקוי מתחיל בבני נוער
מתחפשים לליצנים ומפחידים עוברי אורח,
ממשיך בצעיר בן 23 ששם קץ לחייו בעקבות אהבה נכזבת, והותיר אחריו מכתב התאבדות.
עובר למקרה בו ילדות תכננו לרצוח תלמידה מבית ספרן, להשאיר אותה מדממת בשדה
ולהעלים את הגופה רק בגלל שחשדו כי קיללה את אחותה של אחת מהן.
ולא נגמר אחרי שילד ירה למוות בסבתו בת ה-90
כשישבה מול הטלוויזיה לאחר שראה איך עושים זאת במשחק מחשב.

לסיכום מקורות המידע, הגעתי למסקנה שהחשיפה לאלימות בטלוויזיה גורמת לילדים,
בני נוער ואנשים מבוגרים לחקות את מה שהם רואים ולעשות זאת במציאות,
מה שגורם לפחד ולנזק רב (מקרי מוות, התאבדות) [חוטר נ. (19/04/2014)]
אך עלי לציין שבמקורות המידע מצאתי שהאחריות לאלימות
לא שייכת רק לתקשורת על כל גווניה
אלא יש גם להורים ולמערכת החינוך יש אחריות על כך ככתוב:
"המאמר מתמקד במקומם של יועצים חינוכיים בהתמודדות עם תופעה מורכבת זו.
במאמר מוצעים לבחינה שני תחומים
בהם יועצים חינוכיים יכולים לתרום לצמצום נזקי
היחשפות התלמידים לתכנים אלימים באמצעי התקשורת ובמשחקים השונים:
התחום הראשון, הדרכה של הורים להתמודדות נכונה עם ילדיהם בבית;
התחום השני, הדרכה של מורים להתמודדות נכונה עם תלמידיהם בכיתה.
במאמר מוצעים רעיונות מעשיים ראשוניים
לדרכי התערבות של יועצים חינוכיים בשני תחומים אלה."
(ח' עמית, היחשפות ילדים ובני נוער לתכנים אלימים בטלוויזיה
ובמשחקי מחשב ווידאו, (אוגוסט 2007))

ביביליוגרפיה

ביטמן ,א. ורות בייט מרום, בן עטר אירית וחן פוך (1992)
אישיות תאוריה ומחקר התאוריה .

בלומנטל א. סניור, א'. קוריאל א' . תופעת הליצנים המפחידים (03.10.2012) YNET

בנדורה א. חיקוי דגם אלים (1961)
בר זוהר, א. 28% בני נוער: תכנית טלוויזיה משפיעה על ההתנהגות. (30.05.2011) עיתון דה מארקר

ברגן נ' סיבה אחת יותר מידי (06.06.2017) MAKO

ברמן מ, יריב א. זה שלי: מאבקי כוח וקונפליקטים. (1992-1996)

הרצברג ע, איך מצליחב תקשורת להשפיע? (יולי 1992) עושים תקשורת

חוטר נ. לא רק גאליס: הלהיטים שהולידו מעשי רצח (19/04/2014)
כהן פרידמן נ' אישום: בנות 12 תכננו לדקור את חברתן. (13.04.2014) YNET

מלמד א. אלימות חמש תיאוריות (2014)

עמית, ח, היחשפות ילדים ובני נוער לתכנים אלימים בטלוויזיה ובמשחקי מחשב ווידיאו,
(אוגוסט 2007)

רוטנר ר' . ארה"ב: בנות 12 ניסו לרצוח את חברתן- בהשראת דמות אינטרנט. (05.06.2014) וואלה.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

עבודת חקר מגמת תקשורת 2018

חופש הביטוי של התקשורת אל מול חופש הבחירה של הצופים לומר "לא לאלימות" מצד אחד תקשורת עם תכנים אלימים , מצד שני הבחירה של הצ...