מתודולוגיה

חופש הביטוי של התקשורת אל מול חופש הבחירה
של הצופים לומר "לא לאלימות"

מצד אחד תקשורת עם תכנים אלימים ,
מצד שני הבחירה של הצופים בהתנהגות אלימה

שאלת המחקר שלי היא האם התקשורת משפיעה על הצופים .
ניתן לראות בעזרת מס' כתבות את השפעת התקשורת על הצופים בהתנהגות אלימה.

"הילדות לקחו את חברתן אל החורשה ושם דקרו אותה 19 פעמים.
לשוטרים הסבירו כי הן ביקשו להעניק מנחה ל"סלנדר מן" -
דמות אינטרנטית שמככבת בסיפורי אימה" [רוטנר ר. (2014)]

"הילדות תכננו לרצוח תלמידה מבית ספרן,
להשאיר אותה מדממת בשדה ולהעלים את הגופה רק בגלל שחשדו
כי קיללה את אחותה של אחת מהן.
הן למדו כיצד לטשטש ראיות לפי שיטה שראו בסדרת טלוויזיה פופולרית"
[כהן פרידמן, נ. (2014)]

"החששות שצפו בעקבות שידורה של "13 סיבות", סדרת הלהיט של נטפליקס,
התממשו השבוע בפרו. צעיר בן 23 שם קץ לחייו בעקבות אהבה נכזבת,
והותיר אחריו מכתב התאבדות עם הוראות מפורטות לגבי קבצי אודיו
המיועדים למספר אנשים" [ברקן, נ'. (2017)]

כל אלה הם משפטים מכתבות אשר מתארות מקרים בהם הצופים
התנהגו כפי שראו בטלוויזיה,
ומכך הושפעו מהצפייה בתכנים אלימים ומימשו זאת במציאות.

"בהשראת טרנד עולמי מתחפשים בני נוער לליצנים ומפחידים עוברי אורח"
[בלומנטל א,סניור א, קוריאל א (2017)]

משפט זה הוא חלק מכתבה המדברת על "תופעת הליצנים"
תופעה אשר התפשטה בעולם
והפכה קטעים אלימים אשר מוצגים בסרט למציאות.
ניתן לראות זאת בבהירות בניתוח מידע שערכתי.

שיטת המחקר שאבחר היא : ניתוח מידע

בחרתי בשיטת מחקר זו משום שבעזרת שיטת מחקר זו
ניתן לראות האם התקשורת אכן משפיעה על הצופים.
ניתן לראות האם הדברים חוזרים על עצמם, איך התקשורת מציגה את המקרים.
האם היא תומכת בכך, האם היא מתנגדת לכך.
בעזרת ניתוח המידע ניתן לראות את דעותיהם של הכותבים,
וכיצד הם מציגים את ההשפעה של הצופים.

אני רוצה ללמוד משיטה זו :

• כיצד התקשורת מציגה את מקרי האלימות והשפעתם של הצופים.
• האם יש משמעות לצבע, וצורת כתיבת הכתבה על השפעת הקוראים.
• האם התקשורת מקדמת את "תופעת הליצנים" או מנסה להפחית אותה.

אני אחקור את הנושא על ידי כתבות שכתבו על ה"ליצן" חודשים אחרונה
טריילר לסרט

תופעת הליצנים המפחידים: תופעת הליצנים המפחידים היא תופעה עולמית,
במסגרתה אנשים המחופשים לליצנים עוברים ברחובות,
מפחידים עוברי אורח ולעתים אף מתקיפים אותם. התופעה מתקיימת באתרים כמו יערות,
בתי ספר, גנים ציבוריים וסמטאות, בשעות הערב והלילה. לעתים ליצנים
מצטיידים בסכינים או במסורים חשמליים במטרה להפחיד את העוברים והשבים.
התופעה נחשבת למתיחה קונדסית.

התופעה החלה בארצות הברית ובקנדה, והתפשטה ברחבי העולם
עם הפצתם של קטעי וידאו ותמונות של הליצנים במדיה החברתית.
החל מ-2013 תצפיות של אנשים לבושים כליצנים מוזרים נרשמו באיטליה,
בצרפת ובמדינות נוספות בעולם. בשנת 2016 החל שטף אירועים
ברחבי ארצות הברית וקנדה,
ובהמשך הטרנד התפשט למדינות אירופה, לרוסיה, לאוסטרליה, לאמריקה הדרומית,
לניו זילנד ולסינגפור.
בספטמבר 2017 התופעה החלה להופיע בישראל.

מרבית האירועים במסגרת התופעה לא הכילו אופי פלילי, אך עם זאת,
בכמה מהאירועים נעצרו ליצנים והואשמו בהפחדה, איומים, ניסיונות שוד
ותקיפת ילדים ומבוגרים.
בתגובה כמה אנשים החלו להגיב באלימות כלפי אנשים מחופשים לליצנים,
לרבות לליצנים רפואיים.